• עמוד הבית
  • אודות המרפאה
  • פרופ' חיים גוטמן
  • תחומים
    • כירורגיה אונקולוגית
    • מלנומה וגידולי עור
    • כירורגיית שד
    • סרקומה
  • אולטרסאונד
  • יצירת קשר
  • עמוד הבית
  • אודות המרפאה
  • פרופ' חיים גוטמן
  • תחומים
    • כירורגיה אונקולוגית
    • מלנומה וגידולי עור
    • כירורגיית שד
    • סרקומה
  • אולטרסאונד
  • יצירת קשר

077-4024414

  • עמוד הבית
  • אודות המרפאה
  • פרופ' חיים גוטמן
  • תחומים
    • כירורגיה אונקולוגית
    • מלנומה וגידולי עור
    • כירורגיית שד
    • סרקומה
  • אולטרסאונד
  • יצירת קשר
  • עמוד הבית
  • אודות המרפאה
  • פרופ' חיים גוטמן
  • תחומים
    • כירורגיה אונקולוגית
    • מלנומה וגידולי עור
    • כירורגיית שד
    • סרקומה
  • אולטרסאונד
  • יצירת קשר

מרפאת מומחים "ארגמן"

סרקומה

סרקומה היא קבוצה נדירה ומגוונת של סוגי סרטן המתפתחים ברקמות הרכות, כולל שרירים, גידים, שומן, כלי דם, עצבים ורקמות עור עמוקות, כמו גם בעצמות. שלא כמו קרצינומות שמקורן בתאי אפיתל, סרקומות נובעות מתאי מזנכימליים, שמייצרים את הרקמות התומכות של הגוף. הבחנה זו מובילה לסיווג של סרקומות לשני סוגים עיקריים: סרקומות של רקמות רכות וסרקומות עצם. סרקומות העצם מטופלות ע"י אורתופדים אונקולוגיים. חלק מהסרקומות מתפתחות בעור או בתת העור (אנגיוסרקומות אחרי קרינה, DFSP למשל).

סרקומות  יכולות להיות בדרגת ממאירות שונה. חלקן בדרגת ממאירות נמוכה ביותר,כי אינן מפזרות גרורות בגוף; גושים כאלו רק "תופשים מקום", כמו דזמואיד (Desmoid), למשל. אחרים הם בעלי דרגת ממאירות נמוכה מאד (Atypical lipomata ). גידולים אלו מטופלים עי כירורגיה ברב המקרים, בעיקר כאשר הם בגודל ניכר, או במיקום סמוך לאיברים חיוניים. הסיכון לחזרה מקומית או אפילו רב מוקדית בהחלט קיים. חלק מהחולים הללו זקוקים לניתוחים חוזרים משך השנים למרות שאין מדובר בממאירות של ממש.

תכנון הביופסיה ותכנון הכירורגיה של גידולי הרקמות הרכות, סרקומות, צריכה להיות קפדנית מאד מבחינת היכולת להשגת גבול נקי בכריתה הסופית.

סרקומות של רקמות רכות יכולות להופיע כמעט בכל מקום בגוף. התסמינים עשויים לכלול גוש בולט, כאב או נפיחות. הם מסווגות לתת-סוגים על פי הרקמה הספציפית או סוג התא ההתחלתי. למשל,  ליומיוסרקומה, ליפוסרקומה, פיברוסרקומה, רבדומיוסרקומה, סרקומה סינוביאלית.

שכיחות הסרקומות גבוהה יותר בילדים ומתבגרים בהשוואה למבוגרים.

בחלק ממקרי סרקומה נדרש רק ניתוח, בחלקם ניתוח וקרינה לפני או לאחר הניתוח. בחירת הטיפול תלויה בסוג הסרקומה.

טיפול בסרקומה כרוך, לרוב, בגישה רב-תחומית. הטיפול כולל אבחון דימותי אינטנסיבי (אולטראסאונד, CT, MRI, צינתור מכוון, ביופסיה סגורה או פתוחה). לעיתים, הניתוח הראשון הוא גם לאבחון וגם לטיפול. טיפול ניתוחי, טיפולי קרינה וכימותרפיה – ההחלטה מה קודם למה מבין השלוש, תלויה בסוג הסרקומה, מיקומה ומידת התפשטותה. מטרת הניתוח היא להסיר את הרקמה הסרטנית בגבולות בריאים, תוך שמירה על כמה שיותר רקמה נורמלית. במקרים בהם ההסרה הכירורגית מאתגרת, ניתן להשתמש בטיפול בקרינה כדי למקד ולהשמיד תאי סרטן ולאפשר הקטנת היקף הניתוח. כימותרפיה משמשת לעתים קרובות לטיפול בסרקומות גרורתיות או מתקדמות מקומית או מסוגים ספציפיים.

גילוי מוקדם ואבחון מדויק חשובים לשיפור התוצאות עבור אנשים עם סרקומה. בשל הנדירות וההטרוגניות של סרקומות, אנשי מקצוע רפואיים מומחים, כולל מנתחי סרקומה, פתולוגים ואונקולוגים, ממלאים תפקיד מכריע בטיפול המקיף בחולים. מחקר, בדיקות גנטיות כלליות ובדיקה מולקולרית של הגידול עצמו עוזרים להבין טוב יותר את הביולוגיה הבסיסית של סרקומות ולפתח אסטרטגיות טיפול ממוקדות ויעילות יותר לסוגי סרטן נדירים אלה. בנוסף, תמיכה ומודעות בתוך הקהילה הרפואית והציבור הרחב חשובים כדי להבטיח אבחון בזמן וניהול מיטבי של מקרי סרקומה.

שאלות ותשובות

האם סרקומה היא סרטן?

סרקומות הן "סרטן" בהגדרתן. עם זאת, הן כוללות סוגי גידולים שאינם מסוגלים לפזר גרורות. גידולים אלו כרוכים בעיקר בסיכון להישנות מקומית לאחר ההסרה. מיעוטם יכולים להפוך לממאירים בעת ההישנות.

האם האבחון של סרקומה דורש ביופסיה?

לאבחון סרקומה, או כל גוש רקמה רכה מעל 3-4ס"מ, דרושה ביופסיה. הביופסיה יכולה להתבצע עי מחט (ביופסיה סגורה) בשלב ראשון. אם הגוש נמוש, ניתן לבצע את הביופסיה באופן ידני ישיר. אם מדובר בגוש עמוק יותר – דרושה הכוונת או"ס או CT. רצוי מאד לתאם את נתיב החדרת המחט עם הכירורג!

כאשר הממצא איננו נגיש למחט, או אם הביופסיה במחט איננה מכילה מספיק חומר לאבחון – נדרשת ביופסיה פתוחה. ביופסיה כזו חייבת להתבצע בהקפדה יתרה למניעת פיזור תאי סרטן בשדה הביופסיה. הבדיקה הפתולוגית דורשת עיבוד מפורט, כולל צביעות מיוחדות, ובדיקה עי פתולוג המתמחה בסרקומות.

מתי עדיף להקרין סרקומות?

אם ההערכה הקדם ניתוחית היא שיידרש טיפול קרינתי, הרי ככלל, קרינה קודם לניתוח עדיפה על קרינה לאחר הניתוח. זוהי החלטה של הכירורג עם האונקולוגים המטפלים ועם רופאי הדימות. לעיתים, לאחר הניתוח, כאשר מסתבר כי גבולות הכריתה חשודים כנגועים או קרובים מאד בבדיקה הפתולוגית, נותנים או מוסיפים קרינה לאחר הניתוח. קרינה ניתנת לגידולים מעל 5ס"מ, High Grade-ממאירים יותר וכאמור, כשגבולות הכריתה קרובים מאד.

חשוב לזכור – גילוי מוקדם, תכנון וניהול של אסטרטגיית הטיפול הכוללת יכולים להציל חיים!

אנא מלאו את הטופס, ואנו נחזור אליכם בהקדם

תחומים

  • כירורגיה אונקולוגית
  • מלנומה וגידולי עור
  • כירורגית שד
  • סרקומה

אודות המרפאה

  • מרפאת "ארגמן"
  • פרופ' חיים גוטמן
  • יצירת קשר
  • הסדרי נגישות
  • רחוב הנחושת 3, בניין B, קומה 4 - רמת החייל, תל אביב
  • 077-4024414
  • 077-5287088
  • office@argaman-clinic.co.il
  • רחוב הנחושת 3, בניין B, קומה 4 - רמת החייל, תל אביב
  • 077-4024414
  • office@argaman-clinic.co.il
  • הסדרי נגישות

מרפאת "ארגמן" | פרופ' חיים גוטמן - מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית - כל הזכויות שמורות © 2024